תכנית אגדע מבוססת על למידה מדעים בדרך של ניסוי.

בסילבוס השנתי בכל שכבה ניסויים / התנסויות והליכי למידה משמעותיים.

​

מודל פדגוגי ייחודי לשיעורים:

 

1. עירור – יצירת פער בין ידע קודם לידע חדש כמזנק לחקר ולמידה. העירור ללמידה בתכנית אגדע  היא סיפור,  אגדה,  או סרטון. התלמידים מקשיבים / צופים בהנאה, מפתחים הזדהות עם הגיבורים, בעוד המדריכים מעודדים את התלמידים לאתר, לגלות את חוקי הטבע/ תופעות מדעיות המסתתרים בסיפור.

2. פיגום - כלים המסייעים לקדם מעורבות אפקטיבית במרחב/בתהליך/בחוויה.
תלמידים לומדים התנהגויות ופעולות אקספלורטיביות (חקירה) ממגוון מקורות: אחרים, דמויות חיקוי וכו'. לפיכך יש לרתום את פיגום האקספלורציה המתאים בקונטקסט מסויים על מנת לקדם מעורבות אפקטיבית בתהליך.
ארסנל של כלים המהווים פיגום בתכנית אגדע:
ניסוי או סדנה בכתה ובחצר, עריכת תצפיות, מעקב וניסויים, ביצוע מדידות, שימוש במכשירים ובמגדירים, שאלות מנחות בעלות גוון רפלקטיבי, לעיון אישי או לחילופין לחשיבה משותפת עם מישהו, שיקוף אמירות/תובנות הלומדים,  כלי חשיבה (חבר הרחב אתגר, מפות סיעור מוחין, חא"ב (חלופות, אפשרויות, ברירות), שאילת שאלות, מח"א (מה חושב האחר), ספירלת העצמה.

3. תמיכה - הינה ההוויה- מרחב מוגן ובטוח המאפשר פתיחות, שיתוף פעולה. יוצר תחושת שייכות בקרב הלומדים.
ארסנל של כלים ועקרונות ליצירת מרחב תומך בתכנית אגדע:
שיתוף ומישוב, כלי המשוב החיובי, שיח בינאישי, למידת בחברותא, דיון בקבוצות קטנות, יחס שווה ובלתי מותנה, עידוד כבוד הדדי, הכרה ומתן לגיטימציה לפרספקטיבה ולרגשות של המשתתפים.

4. רפלקציה - חשיבה משקפת וגבוהה על הפעולה, לפני, בזמן הפעולה ואחריה.
תהליך הרפלקציה שזור בשיח ובתהליך הלימודי .
ג. התכנית תורמת להרחבת אופקים.  החשיפה לתופעות הטבע והמדע מעשירה  את הידע של התלמידים על מקומות שונים בעולם ומדענים. תופעות הטבע הנחקרות מקושרות גם כמטאפורות להתנהגות אנושית דבר שמעורר חשיבה פנימית ותורם לקידום ערכים של סובלנות בחברת הילדים.
ד. התכנית ידידותית לסביבה, אינה פוגעת בבעלי חיים ואינה עוסקת בחומרי גלם / ניסויים מסוכנים.
ה. התוכנית מזמנת למידה מתמשכת . בחלק ניכר מהשיעורים כל תלמיד מסיים עם תוצר אותו הוא לוקח, כך שיוכל להתנסות הלאה עם חבריו בהפסקות ולשתף את בני משפחתו בחוויה.

​

תחום הדעת המרכזי בתכנית אגדע הוא מדעים.
בחירת הנושאים בתכנית נעשתה בהתאם לקריטריונים הבאים:

1. הרלוונטיות לחיי התלמידים, מידת הסקרנות שהם מעוררים
2. מידת היותם מזמנים למידה חווייתית וקונסטרוקטיביסטית באמצעות ניסויים.
3. מידת התאמת הניסויים לילדים, למרחב הכיתתי / בית ספרי תוך שמירה על בטיחות     מרבית וידידותיות לסביבה.

רצף ההוראה על פי נושאים, דרך ארגון הנושאים הוא בהלימה לדרישות אורייניות מדעיות – טכנולוגיות של משרד החינוך הכוללות רכיבים קוגניטיביים המתייחסים לידע מדעי וליכולת הפעלת מיומנויות חשיבה, והן רכיבים התנהגותיים הקשורים בהתנסות.
ארגון הנושאים בתכנית הוא מודולרי בהתאם לשכבת הגיל כך שהתלמידים שלומדים את התכנית מגן ועד ד' ייחוו בכל פעם ניסויים סביב נושא אחר או היבט שונה על אותה תופעה מדעית.

 

ארגון הנושאים בתכנית נותן ביטוי לתפיסה הפדגוגית החדשה שאפיוניה הם:

• מודולריות (נבו, 2013)

• למידה משמעותית תוך כדי התנסות, רלוונטיות , עבודה שיתופית משולבת טכנולוגיה (משרד החינוך,  2010) וכן הכוונה ללמידה הבנייתית וטשטוש בין תחומים ( יוסיפון ושמידע, 2006)

​

התכנית נכתבה על פי עקרונות תכנית קרב שמטרתה להביא ללמידה מעשירה המחברת את הידע לעולמם האישי / חברתי של התלמידים, תוך הפעלת רגש, קוגניציה, מתן חיזוק אישי לכל תלמיד על פי יכולתו ("התיפוף האחר"), חיזוק קבוצתי ורכישת שפה מקצועית המותאמת לתלמידים ורלוונטית לחייהם מחוץ לשיעור ( שינה ושטיין, 2014)